מעמד החיילים בפיאודליזם

מעמד החיילים בפיאודליזם

:בחסות האדון היו גם אבירים, האבירים היו לוחמים שהוכשרו לתפקיד מגיל צעיר

בגיל 7-9 נשלח הילד לבית האדון ושם שירת את אחד האבירים, וכך למד להכיר חלק מתפקידי היומיום בבית האדון: טיפול בבהמות ובכלי הנשק

.בגיל 12 :החל באימונים צבאיים שונים כמו איך להשתמש בכלי נשק. הוא יצא עם האדון לציד

.בגיל :15 בד"כ סיים המועמד לאבירות את אימוניו הצבאיים והיה כפרש בפשיטות האדן על יריביו

.בגיל 16-19 קיבל המועמד את התואר אביר בטקס מיוחד

.כל אביר התחייב לנהוג כראוי ללוחם נוצרי – ככללי ההתנהגות של האבירים

סניור – אדון --> וסאלים – אצילים --> וסאלים –אבירים --> אריסים - צמיתים

סניור – אדון הנותן חסות והגנה לאנשים. עושה זאת באמצעות לוחמים – וסאלים שלהם הוא מעניק אדמות בתמורה. הסניור יכול להיות וסאל של סניור חזק יותר.

אדון – בעל הטירה והאדמות סביבה. תחת חסותו היו האבירים, וכן האיכרים שעבדו באדמות ושילמו לאדון בחלקים

מהיבול ובשירותים.

.ואסל – לוחם שגויס לעזרת הסניור ומקבל בתמורה פיאודום(אדמות). בתמורה התחייב לסניור בשבועת נאמנות

אריס – איכר שקיבל מהאדון אדמות לעיבוד. בתמורה הוא משלם לאדון בחלק מהיבול ובביצוע עבודות נוספות

צמית – איכר שזכויות מוגבלות מאד, הוא עובד בשירות האדון, מוגבל בתנועותיו וצריך אישור להנשא